| עודד בר-מאיר | צלם: רונן כרם | גיליון לראש השנה  ידיעות אחרונות 30/08/2013 |​

 

חבורת צעירים שהבינה ששום דבר בעצם לא השתנה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, החליטו לצאת מהבועה ולקחת את העניינים לידיים. יחד הם גיבשו את "יוזמת נח" במסגרתה הם מתכננים להקים רובע צעירים דווקא באופקים. חדורי מוטיבציה ורוח חלוצית הם מאמינים כי יש בידיהם פתרון אמיתי למצוקת הדיור ומקווים שתוך חמש שנים יוכלו לעבור לאופקים ולהפיח בה רוח חדשה.

 

בקיץ שעבר, שנה לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011 שבשיאה סחפה אחריה מאות אלפי אזרחים, התכנסה חבורהה בת 15 צעירים בשנות עשרים לחייהם. צעירים אלה, רובם ככולם סטודנטים ובוגרי הבועה התל אביבית, הבינו שלמעשה שככל החולף הזמן בעצם כמעט דבר לא השתנה. אז נכון שהוקמה ועדת טרטנברג, ובעקבותיה אישרה הממשלה את הקמתם של אלפי גני ילדים לגילאי שלוש, ונכון גם שפה ושם ניתנו הקלות לאמהות חד הוריות, אך מסקנתם של הצעירים הייתה שבגדול המחאה החברתית גוואה לאיטה במשך החודשים לאחר אותו קיץ.

 

חברות הצעירים החליטה לא לשבת בחיבוק ידיים ולעשות מעשה, ששיאו, אם אכן יתממש חלומם, יהיה הקמת התיישבות יוצת דופן מסוגה באופקים. זה נשמע אולי הזוי במקצת אפילו על גבול חלום דמיוני, אך החבורה הזו נחושה ליישם את התוכנית שרקמו בשנה האחרונה ולהגיע בשנים הקרuבות לעיר הדרומית, להחיות אותה ולשנות את תדמיתה מקצה אל קצה.

 

רשיון לפנטז

הצעירים הנמרצים גיבשו יחד עם אנשי כלכלה, מהנדסים, אדריכלים ואנשי רוח תוכנית פעולה שבבסיסה הקמת התיישבות רחבת היקף במיוחד לצעירים בצמוד לעיר קיימת. "עיר בתוך עיר", הם מכנים את יומזתם שזכתה גם לשם "יוזמת נח".

מדוע היוזמה יוצאת הדופן הזו נושאת את שמו של בונה התיבות המקראי? לבן טופור, יו"ר הקבוצה, יש תשובה מוחצת לכך. "אימצנו את המשמעות המקראית של נח, שיצא לאחר המבול להתיישבות חדשה כדי להציל את העולם", מספיר טופור (25), סטודנט לכלכלה שנה שלישית  באוניברסיטת תל אביב וממייסדי הקבוצה. "גם אנחנו רואים את עצמנו ככאלה שיוצאים לדרך חדשה אחרי המבול שעברנו. מעבר לזה, אנחנו רוצים גם שצעירים יגורו בנוח במציאות הקשה של חיינו".

תוכנית הפעולה שגיבשו טופור וחבריו כוללת לצד הקמת דירות בשכונת מגורים חדשה באופקים גם מספר תוכניות משנה העוסקות בחינוך, תעסוקה, תרבות ותכנון עירוני אורבאני ולדברי טופור, מימושן ייצור מוקד משיכה לצעירים.

במטרה להוציא את התוכנית אל הפועל, "יוזמת נח" הקימה עמותה ללא כוונות רווח, המתמודדת על קרקעות, בדומה ליזם נדל"ן,  אשר איש מחברי הקבוצה אינו בעל רקע בנדל"ן.

"החזון שלנו הוא להקים התיישבות בת 20 אלף איש, כאשר המחיר הממוצע לדירה בת ארבעה חדרים הינו 600 אלף שקל". מסביר טופור. "אנו מאמינים שמעוף אינו פירושו אי-מציאותיות וגרנדיוזיות אינה בה סתירה לתכנון פרטני".

בהקשר הזה טופור בוחר לאמץ את אימרתו של נשיא המדינה, שמעון פרס, לפיה "אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא פנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות".

 

העת לפעול

טופור, צעיר תל אביבי שהוריו מתגוררים באנגליה, שירת בצבא כקצין מודיעין ואף זכה בפרסים מטעם קצין מודיעין ראשי על פועלו בפרויקטים במסגרת שירותו הצבאי, שבאופן טבעי השתיקה יפה להם. לאחר שפשט את המדים נוכח לדעת שהמציאות האזרחית איננה פשוטה.

"כולנו חווינו את המחאה חברתית של 2011 וחשבנו איך אפשר לפתור את המצוקה הכלכלית", הוא אומר. "אחי ואני גיבשנו רעיון ואף עשינו עבודה כלכלית, שבבסיסה הקמת עיר חדשה לצעירים. את הרעיון הצגנו בפני חברים שלנו, וכבר שנה אנחנו מגלגלים את הסיפור הזה בתקווה שתוך כמה שנים זה יקרום עור וגידים".

זה נשמע מעט יומרני במציאות של ימינו

"המוטיבציה שלנו היא האפשרות והיכולת להוביל מהלכים כאלה. הרעיון שלנו הוא לא רק לעזור לעצמנו, אלא גם לפתח את כל המשק הישראלי, לתרום לקהילה, וכמובן לפתח את הפריפריה. זה מהלך משולב".

בכל זאת, אתם מבקשים להקים עיר בתוך עיר. זה לא דבר של מה בכך.

זה יתחיל בהקמת רובע מגורים באופקים, אבל בסופו של המהלך אנו רוצים להקים עיר בתוך עיר. אופקים היא עיר עם הגירה שלילית של צעירים ולעניות לדעתנו אפשר להמציא אותה מחדש".

 

עם חברי הגרעין המייסד של "יוזמת נח" נמנה גם איתמר סיון (25), הנושא בתפקיד של מזכ"ל היוזמה. סיון, אך הוא ילד טוב תל-אביב, סטודנט בדרך לדוקטורט בפיזיקה במכון וייצמן, מתגורר זה כמה שנים בדירה שכורה בעיר ללא הפסקה.

היוזמה הזו נולדה מתוך מצוקה. מה שהוציא בקית 2011 מאות אלפי אנשים לרחובות במסגרת המחאה החברתית היו מחירי השיור השערורייתיים ויוקר המחייה המטורף", הוא מסביר. "לאחר שראינו כי דבר לא משתנה ושהממשלה מתקשה לפור את הבעיה בגינה פרצה המחאה החברתית, הבנו שהפתרון נמצא בידיים שלנו, של הצעירים, ושזו העת לפעול".

כמו טופור, גם סיון אינו חושב שמדובר ביוזמה נועזת או יומרנית. "מחירי הדירות ממשיכים לעלות, למרות שכל הזמן משדרים לנו שהם יורדים ושכר הדירה רק עולה ועולה. בימים האחרונים גם יצאה הוראה של בנק ישראל באשר להגבלה על המשכנתא. לנו יש פתרונות שיכולים לענות על בעיית הדיור".

כמו מה למשל?

"כמו הפשרת קרקעות מדינה, בעיקר בפרפריה. היצע הדירות בארץ הוא נמוך ויש צורך להפשיר קרקעות לשם בניית עשרות אלפי יחידות דיור. חשוב וחיוני שזה ייעשה בערי הפריפריה. בגלל זה אנחנו הולכים על אופקים".

סיון מפרט מדוע הוא וחבריו בחרו דווקא באופקים. "אופקים היא מסוג היישובים שזקוקים לאוכלוסייה חזקה. מבחינתנו זו הזדמנות מצוינת להתחיל את היוזמה שלנו דווקא שם. בקרוב בונים שם תחנת רכבת, שתחבר את אופקים לרשת המסילתית בקו באר-שבע – אשקלון וזה ישנה את פניה של העיר. אנחנו רוצים להשתלב בשינוי הזה, אולי אפילו לחולל אותו".

סיון מודע לכך שהוא וחבריו נשמעים אופטימיים מאוד, אולי אפילו אופטימיים מדי, אך הוא משוכנע שבתוך כמה שנים היוזמה שלנם תהפוך מתוכנית על הנייר לעבודה בשטח. "אנחנו מאמינים שתוך כמה שנים הרעיון שלנו יתממש. זה לא בשמיים. קשה לי לראות שמישהו יתנגד למהלך כזה. המהלך הזה הוא יתרון לכולם, גם לנו וגם לתושבי אופקים והנגב כולו. לטעמנו זה אמור לפתור את משבר הנדל"ן בארץ. כולם ייצאו נשכרים מכך".

 

רוח ציונית

מחירי הדיור ברכז הארץ הם למעשה הסיבה העיקרית שהוציאו את החבורת הצעירים יוצאי הדופן האלה משלוותם, וכשמחברים לזה לא מעט רוח חלוצית וציונית שמפעמת בהם מתקבלת יוזמה כמו 'יוזמת נח'. "כן, ציונות זאת לא מילה גסה", הם מדגישים. "התחברתי ליוזמה הזו מתוך זה שמחירי הדיור בארץ יקרים מעבר לכל פרופורציה ויוצרים מציאות שבה צעירים אינם מסוגלים בשום תסריט סביר לרכוש דירה", מסביר יונתן מלאמנט (26), תל אביבי כמו מרבית חבריו לקבוצה וסטודנט שנה שלישית להסיטוריה באוניברסיטת תל אביב. "התגבשנו מספר חברים מתקופת בית הספר, השירות הצבאי והלימודים באוניברסיטה והעלינו רעיונות איך להגיע לפתרון יצירתי ומעשי כדי שצעירים כמונו יכולו להגיע לדיור בר-השגה, דיור במחיר שפוי".

והפתרון שהגעתם אליו נמצא בנגב?

"אכן, כן. הגענו למסקנה שמסיבות שונות הפתרון אליו אנחנו חותרים לא יכול להתקיים במרכז הארץ, ולכן פנינו דרומה אל הנגב. יש כאן מלאי גדול של קרקעות בבעלות המדינה ופוטנציאל רב לפיתוח. המחירים באזור הזה הם שפויים ומאוד זולים בהשוואה לאלה שבתל אביב". מלאמנט מספר כי היוזמה זוכה לתגובות חיוביות בקרב תושבי עיר מגוריו. "כל מי ששומע על התוכנית שלנו מאוד מתלהב ויש בעיר מין באזז סביב התכונית שלנו. יש בתל אביב לא מעט צעירים שמוכנים לצאת מהבועה התל אביבית ולעבור להתגורר בנגב. בשביל דיור זול ואיכותי ועם תמהיל נכון של חינוך ותעסוקה ותרבות, הצעירים יגיעו לנגב. אין לי ספק בכך". לדברי מלאמנט, סיבה נוספת בגללה הוא וחבריו בחרו דווקא באופקים היא הרצון לשפר את תדמיתה. "לאופקים יש כיום, וגם במשך השנים, תדמית לא טובה. חלק בצדק, חלק שלא בצדק. לשנות תדמית זו משימה מאוד קשה", הוא מסביר. "לא קל לשכנע אנשים לעבור לנגב, אבל אנחנו מאמינים שהתוכנית שלנו להקים בהתחלה רובע מגורים של צעירים בעיר הזו ולאחר מכן עם השנים להתרחב והגדיל את נפח האוכלוסייה הצעירה בעיר, תהיה הפתרון לכך".

אין פה לדעתך גישה פטרונית של צעירים תל אביביים שמבקשים להביא את הרוח של העיר הגדולה לעיר הקטנה?

"בכלל לא. אנחנו באים לכאן מנקודת מחשבה שונה לחלוטין. אנחנו לא באים לאופקים כפטרונים. אנחנו רוצים לשתף פעולה עם תושבי העיר, ללמוד מהם ולהתחבר לצעירים המקומיים, כדי שגם הם יגורו איתנו ברוב שאנחנו מתכניים להקים בעיר. ההחלום שלנו הוא שתוך חמש עד שבע שנים כבר נגור כאן".

 

אלינור זגורי (27), ילידת אופקים המתגוררת כיום בבאר-שבע, היא צעירה מקומית שהתחברה ל'יוזמת נח'. זגורי היא סטודנטית ללימודי המזרח התיכון ומדיניות ציבורית בבאוניברסיטת בן גוריון וצוערת בתוכנית 'עתידים' המכשירה פעילים בשלטון המקומי ומשמשת בנוסף לכך גם מזכ"לית מועצת אגודת הסטודנטים באוניברסיטה. "אל החבורה הזאת הגעתי, למען האמת, במקרה דרך הבפייסבוק", היא נזכרת. "כשהתברר לי במה מדובר זה נראה לי רעיון מדהים. בחצי השנה האחרונה הסיפור הזה תופס חלק בפעילות שלי ואני מנסה להפיץ את המסר הזה בקרב הסטודנטים באוניברסיטה".

זה לא נראה כאילו החבר'ה התל אביביים מגיעים לכאן כדי להציל את אופקים?

"בכלל לא. זה רעיון שמאוד קוסם לי. החלום שלי הוא להקים באופקים, העיר בה נולדתי, את ביתי. יש לי גם רצון לשפר את תדמית העיר. אם התוכנית הזו תצליח, זה יביא לתנופה רבה ונוכל להצעיד את העיר קדימה. אנחנו רוצים לשים את אופקים על המפה". את מרגישה שיש תהודה לתוכנית הזו בקרב הצעירים באופקים? "הזמן יעשה את שלו. יש צעירים שמגלים עניין בתוכנית, אבל הרושם שלי הוא שזה עדיין לא מחלחל ללבבות. צריך לעבור עוד הרבה כדי לקדם את היוזמה".

 

סיכוי להצליח 

'יוזמת נח' אמנם יצאה לאוויר העולם לפני כשנה, אך מתברר שמספר שנים קודם לכן כבר עלה רעיון להקים שכונת מגורים בפאתי העיר אופקים בסמוך לשטח בו עתידה לקום תחנת הרכבת. לפני כחמש שנים יזם פרופ' דניאל גת, פרופסור לתכנון ערים וכלכלת מקרקעין ואיש הטכניון, יחד עם אחרים מפגש של ראשי רשויות מקומיות מאזור הנגב שנערך במכללת 'ספיר' בנושא תכנון ופיתוח אורבני. "ניסיתי אז להשפיע על ראשי הערים, שסמוך אליהם עומד לעבור קו הרכבת מאשקלון לבאר-שבע ליישם את התוכנית של סטודנט שלי בטכניון לפתח ישוב ולהקים אזור עירוני סביב תחנת רכבת ולאורך תוואי המסילה מתוך ראייה שערוץ התחבורה הזה ישמש עוגן חשוב בהקמת הפרוייקט התיישבותי", אומר השבוע פרופ' גת. "ראש עיריית אופקים, צביקה גרינגולד, הרים את הכפפה ותוך מספר שבועות הגשנו את התוכנית שלנו להקמת רובע מגורים סמוך לאתר בו תקום תחנת רכבת באופקים. התוכנית הזו היתה אמורה להשתלב בתוכנית המתאר החדשה של אופקים". על פי התוכנית, אותה מבקשים כעת אנשי 'יוזמת נח' ליישם, הרובע יוקם בשטח סמוך לתחנת הרכבת החדשה של אופקים, לא הרחק מאזור התעשייה של היום. בשטח המדובר יסלל רחוב ראשי שייחבר את הרובע עם התחנה המתוכננת מצד אחד, ויקשר את הרובע למרכז העיר מצדו האחר. פקופ' גת וראש העיריה גרינגולד, כך מתברר, העלו את התוכנית בפני אנשי משרד הבינוי והשיכון בנגב, ולאחר חודשים אחדים הוקצה תקציב לתכנון מפורט של אותו אזור, שזכה לשם "רובע הפארק" ושאמור היה להשתרע בין תחנת הרכבת החדשה לבין פארק אופקים. כמו תוכניות רבות, גם תוכנית זא לא המריאה ובמשך ארבע השנים האחרונות היא שוכבת במגירה, עד שלפני שנה חבורת הצעירים של 'יוזמת נח' ביקשו להקים אותה לתחייה. "יום אחד אני מקבל מייל מחבורת הצעירים האלה שביקשה להיפגש איתי במטרה לבדוק אפשרות של הקמת עיר לצעירים בפריפריה", מספר פרופ' גת. "הם דיברו איתי על קושי בהשגת דירה וחשבו על הקמת עיר מחוץ למרכז הארץ. מיד חשבתי על החיבור עם אופקים".

להקים עיר זה לא שאפתני מדי?

"ברור שלהקים עיר חדשה זה גדול עליהם. עדיף להקים רובע ולהתגורר בו. כך הם גם יוכלו להשפיע יותר. אם אכן הרעיון שלהם ייושם, זה יחולל שינוי אדיר באופקים". בתיווכו של פרופ' גת, המלווה את התוכנית מבחינה אדריכלית, נפגשו באחרונה אנשי 'יוזמת נח' מספר פעמים עם ראש עיריית אופקים צביקה גרינגולד, אולם פרופ' גת מרגיש כי התוכנית מתקדמת בעצלתיים. "בינתיים נראה לי שכל העסק הזה דורך במקום. אני מרגיש שזה נמרח", הוא מציין ומוסיף, "הכוונה היא לדחוף את התוכנית ולקדם אותה. אני מאמין שזה יהיה דגם חיקוי לערים נוספות דוגמת אופקים, יש לזה סיכוי להצליח".

 

לתת כתף חמה

פרנסי העיר אופקים רואים בתוכנית של אנשי 'יוזמת נח' אבן דרך בפיתוחה של העיר. משה אוחיון, מנהל הקרן לפיתוח אופקים, המתמודד בימים אלה על כיסא ראש העיריה, מלווה את חבורת הצעירים המבקשים להתגורר באופקים. לאוחיון יש ניסיון בתחום: ברזומה שלו אפשר למצוא את עמותת 'מרחיבים אופקים', עמותה שהקימה 70 יחידות דיור צמודות קרקע בעיר, כאשר חלק מהמתיישבים הם מבני העיר וחלקם מחוצה לה. "זו בשורה אדירה לאופקים בפרט ולאזור הנגב בכלל", אומר אוחיון. "זה מציב בפני החברה שלנו מראה אידיאולוגית וערכית, שצעירים מהבועה התל אביבית חוזרים לערכים הציוניים ורוצים להתיישב באופקים. נעשה הכל כדי שזה יקרה. מדובר בחבר'ה צעירים שיכלו לגור בכל מקום בארץ, אבל הם בחרו דווקא את אופקים וצריך לתת להם כתף חמה". ראש עיריית אופקים, צביקה גרינגולד, אמור לסיים את תפקידו לאחר הבחירות המקומיות בשלהי חודש אוקטובר הקרוב ומן הסתם יישום היוזמה כבר יעבור ליורשו בתפקיד. בשלב זה, גרינגולד רואה ברובע שאנשי 'יוזמת נח' מבקשים להקים בעיר פרוייקט שישתלב בתוכנית להקמת שתי שכונות מגורים חדשות באופקים. "חברי הקבוצה יצטרכו להתארגן לצורך מימוש התוכנית כעמותה, ויחד איתם ניצור מנגנון שיאפשר להם ליישם את תוכניתם ולאכלס את הרובע המתוכנן", מסביר גרינגולד. "ההיגיון של החבר'ה האלה הוא לשלב חלוציות עם איכות חיים ואיכות אנושית. כל אחד מהם הוא קליבר בתחומו ואני מאמין שהם יצליחו לסחוף אחריהם מאות משפחות. במקום להצטופף במרכז הארץ הם מוכרים לגור כאן באופקים. בעיניי זוהי סופר-חלוציות וציונות לשמה. אם זה יצליח קם כאן מודל מדהים שבו הדור הצעיר שלנו מפגין חלוציות ערכית ממדרגה ראשונה ופותח דך חדש בבניית הארץ", הוא מציין. "אני מקווה שהפרוייקט הזה לא יששחק תחת גלגלי הבירוקרטיה. זה פרוייקט חלוצי שראוי שישוכפל למקומות נוספים בנגב ובגליל".